איך לראיין בלי "לשתול" את התשובות בשאלות
אחת הבעיות של מראיינים היא ששואלים את מה שרוצים לשמוע. למשל "ספר לי על אתגר שהצלחת להתמודד איתו" (ואז מרגישים שהבנאדם רק פרגן לעצמו) או
אחת הבעיות של מראיינים היא ששואלים את מה שרוצים לשמוע. למשל "ספר לי על אתגר שהצלחת להתמודד איתו" (ואז מרגישים שהבנאדם רק פרגן לעצמו) או

מה עושים במקרה שיש מחלוקת בין המראיינים לגבי ההחלטה אם לקבל מועמד/ת? קודם כל, כדי להקטין את המחלוקת מראש, המפתח הוא עבודת ההכנה בה בונים
אם יש לך הרגשה שזה בזבוז זמן… איך זה משפיע על הראיון? קרה לך שמהדקה הראשונה של הראיון הייתה לך שיחה פנימית בראש שאמרה "חבל

שאלה אותי מגייסת למשרת פיתוח ג'וניור שנתקלת במועמדים שלא עבדו בשום עבודה לפני, על איזה מצבים היא יכולה לשאול? גם אם מועמד/ת לא עבד/ה בעבר
לפעמים צריך לעצור ולהחזיר את עצמנו לבסיס. Back to Basics בעולם של הראיון אני מרגישה את זה המון פעמים. כמה מנסים להתחכם, לשאול שאלות של

יש שני דפוסים של התנהגות שפחות או יותר ברוב המקרים לצערי, יובילו את הארגון לפסול את המועמד/ת: לעיסת מסטיק בראיון ואיחור ללא הודעה או התנצלות/

"האתגר הכי גדול שלי בראיון? אין לי מספיק זמן." ״ההרגשה שהכי מתסכלת אותי בזמן ראיון היא שאני צריכה יותר משעה בשביל באמת להכיר מועמד״. אלה

איך לקבל ממועמדים תשובות אמיתיות, כנות בלי עטיפות או סיפורים? לשאול אותם שאלות אמיתיות – ישירות – ממוקדות בדברים שעשו באמת, במצבים שרלוונטיים לתפקיד העתידי.

דוקא היום (בתקופת הקורונה, כשכולנו בבית), זה הזמן הכי טוב לתת כלים למגייסים, כדי שיצליחו לראיין הכי טוב ומדויק שאפשר – עכשיו או ברגע שתחזרו

ראיון התנהגותי-מצבי הוא שיטת ראיון שנשענת על ההנחה שהתנהגויות מועמדים בעבר במצבים ספציפיים, תנבאנה לנו ברמת הניבוי הטובה ביותר (על פי מחקרים כמובן), את ההתנהגות
עבודה ההכנה לראיון התנהגותי תוביל ל- פחות טעויות בגיוס והחלטה קלה ומהירה, ראיונות בעלי תוקף ומהימנות גבוהים יותר שלב 2: ניסוח השאלה המרכזית "תן לי

ראיון התנהגותי-מצבי נשען על ההנחה שהתנהגויות מועמדים בעבר במצבים ספציפיים, תנבאנה לנו את ההתנהגות העתידית במצבים דומים. לכן, כדי להתכונן לראיון אנחנו מתחילים עם "פיצוח
הרבה מראיינות (וגם מראיינים, אבל בעיקר – נשים בגיוס), תופסות את עצמן כמראיינות שצריכות להיות מכילות, "פסיכולוגיות" בגישה – גם אם לא בתואר, נעימות, נוחות,

אני שומעת כמעט בכל סדנה את השאלה "מה אתה יודע עלינו?" או "מה קראת על התפקיד", ואז, יש ציפייה שהמועמד/ת יספר מה קרא/ה באתר, או

האחריות על הצלחת הראיון היא 100% בידיים של המראיינ/ת. 100%. טיפת אחריות אני לא שמה אצל המועמדים. מה זה אומר? זה אומר שאם מועמד דיבר

"את לא באמת מתכוונת שאת יכולה להאמין למועמדים בראיון, נכון?" "ברור שמועמד רק ינסה לרצות אותך כמראיינת" "כל המועמדים ינסו לעגל פינות ותכלס ישקרו בראיון כדי

יש שאלה אחת חשובה שאני מלמדת לשאול מספר פעמים בתוך ראיון: שאלת שיקוף והכללה. היו כבר לא מעט משתתפות/ים שחזרו ואמרו שזו השאלה הכי חשובה

תמיד שואלים אותי מה עושים בראיון של ג'וניורים, אנשים שמגיעים "בלי ניסיון". האם יש מה לשאול דוגמאות מהעבר את מי שמגיע בגיל 18-25 לראיון ראשון,
הצטרפות לרשימת הדיוור
רוצה לקבל את כל העדכונים, החדשות, פרטים על סדנאות והתכנים של מורית על עולם הגיוס?