להלחיץ מועמדים?
לקראת כל סדנת ראיון למנהלים אני שולחת למשתתפים בארגון סקר קצר. בין השאר אני שואלת מה היו רוצים שיקרה אחרי הסדנה, איזה כלים היו רוצים לקבל וכו'. סוג של תיאום ציפיות. באחת הסדנאות האחרונות כתב לי מנהל כך:
אני רוצה ללמוד איך להלחיץ את המועמד כדי לבדוק כמה הוא רוצה את התפקיד והאם הוא רגיל לעמוד בלחץ
הוא כמובן לא היחיד שחושב שלחץ בראיון מאפשר לבדוק לחץ ביום יום.
אני רוצה לשתף פה תזכורת לנקודה מאד מאד מאד חשובה:
כדי לקבל כמה שיותר מידע בראיון, כדאי לך שהמועמדים יהיו הכי רגועים שאפשר.
הראיון לא מדמה שטח, לכן לחץ בראיון לא מקביל ללחץ בשטח.
בנוסף, לחץ הוא חוויה סובייקטיבית. יהיה מי שרגוע בראיון ונלחץ בשטח, והפוך. מי שבלחץ בראיון אבל בשטח רגוע/ה.
"לחץ" זה מונח כללי. יש אנשים שנלחצים מעמידה על במה, אחרים ממתן שירות, מעומס משימות או מזה שהמנהל/ת מסתכל/ת עליהם. הדרך לבדוק תפקוד בלחץ שספציפי לתפקיד הוא לשאול על דוגמאות מהעבר בהתמודדות עם מצב כזה – ולתאר את המצב.
יש חיבור חזק בין הטריגר – האירוע המלחיץ והתוצאה, ההתנהגות בתגובה.
הדרך לשאול היא להתמקד באירוע המלחיץ ולבקש דוגמא. למשל:
- האם קרה לך שבזמן מתן שירות ללקוחות פתאום נכנס לך בלת"מ שפגע ביכולת שלך לתת שירות? מה עשית
- האם קרה שהיתה תקלה בקוד שלך בזמן שלקוחות הושפעו? מה עשית?
- האם יש לך דוגמא למקרה שבו כמה מנהלים פנו אלייך בו זמנית ומצאת את עצמך באמצע בין האינטרסים השונים שלהם? מה עשית?
תוסיפו לכל זה, את העובדה שמחקרים מראים שלחץ בראיון מעלה את רמת הקורטיזול. שחרור הקורטיזול פוגע בהיפוקמפוס, וגורם לשיבוש בשליפה מהזיכרון של דוגמאות. לכן הדרך הטובה ביותר לקבל דוגמאות מהעבר היא להרגיע, לאפשר שיחה נעימה, ולבקש הרבה דוגמאות ספציפיות למקרים שמעניינים אותנו.
