כנראה לא עשינו תיאום ציפיות מספיק טוב
בתחילת סדנאות אני שואלת את המשתתפים מה חשוב להם שישתנה בראיונות שלהם אחרי הסדנה. באחת הסדנאות האחרונות מנהל אחד הרים יד ואמר לי "אני רוצה ללמוד לעשות תיאום ציפיות טוב יותר". חייכתי.
אני מכירה את המיינדסט שהוא הגיע איתו.
הרבה פעמים נדמה לנו כמראיינות ומראיינים שהאחריות עלינו היא להסביר למועמדים לאן הם מגיעים, לתאר את המצב ממש במדויק, אפילו קצת "להפחיד" כדי ש"יבינו לאן הם מגיעים". ואז המועמדים האמיצים ביותר אומרים "מוכן אני", "עליי!" או כמו שאומרים באנגלית
Bring it on!!
ואז המציאות מכה בנו כששבועיים/חודשיים אחרי והעובד החדש אומר שהוא רוצה לדבר איתי. הוא נכנס לחדר ואומר שזה לא מה שהוא חשב. כן, עשינו תיאום ציפיות, אבל הוא ממש לא הבין שככה זה יהיה מבחינת העומס / המנהלים / הלחץ / הלקוחות / היעדים / הקצב… מה שזה לא יהיה.
כשחייכתי שם בסדנה הסברתי למה אני מחייכת כמובן. שאלתי אותו אם הוא קיווה או חשב שאם רק יעשו תיאום ציפיות טוב יותר אנשים יבינו לאן הם יגיעו ואז לא יעזבו כל כך מהר? הוא חייך חיוך גדול ואמר – כן! בדיוק.
אמרתי לו שאני מצטערת. זה לא יקרה. אין תיאום ציפיות מספיק טוב משתי סיבות:
1. אין דרך לגרום לאדם לדעת איך הוא ירגיש במקום חדש שלא היה בו / תפקיד חדש שלא היה בו. כמה שאני אתאר את החוויה שלי ואחרים יתארו את שלהם, עדיין החוויה של אותו אדם היא שלו, והוא יצטרך לחוות אותה כדי להבין אם טוב או לא טוב לו.
2. הרבה מבלבלים "תיאום ציפיות" עם בדיקת התאמה. אני יכולה להיות מוכנה לרוץ מרתון. עשו איתי תיאום ציפיות, אמרו לי שזה קשה, דורש שרירים, נשימה ועוד 1001 דברים. אבל כל כך רציתי את המדליה שאמרתי "מוכנה אני". אולי אני אפילו אתחיל לרוץ, אבל ברמת הכושר שלי היום כנראה שהגוף שלי לא יעמוד אפילו בקילומטר אחד מתוך ה 42.2. זה לא עניין של "רצון" אלא של כישורים, יכולת, התאמה. צריך לבחון אותם וזו האחריות הניהולית שלנו כמגייסים.
אולי בדוגמה שלי עם המרתון אולי זה נראה על פניו ברור שלא אצליח (דרך אגב אם האתגר היה לשחות כמה קילומטרים דוקא יש סיכוי טוב שהייתי עומדת ביעד כי לשחות למרחקים אני כן יודעת), אבל בכל כך הרבה הזדמנויות ביום יום המנהלים המגייסים מסבירים לאדם על התפקיד בארגון שלא עבד בו או תפקיד שלא עשה (או עשתה). הם בטוחים שהסבירו כל כך טוב, ולא מבינים מה התפספס.
הדבר שהתפספס הוא שיכולת התפקוד וההתמדה בתפקיד לא תלויות ברמת ההבנה של התפקיד העתידי, תיאום הציפיות או כמה את או אתה רוצה להצליח בו. בקלות אפשר לדמיין מישהי שלא הבינה כלום על התפקיד אבת מרגע שנכנסה אליו כל כך הצליחה בו ופרחה, ואחת אחרת שעשו איתה תיאום ציפיות מעולה, אבל ברגע שנכנסה קלטה שזה ממש ממש לא בשבילה.
כמובן שזה לא אומר לוותר על לתאר את המקום החדש או על תיאום הציפיות, רק שיש הבדל בין "תיאום ציפיות" ובין האחריות שיושבת עלינו לבחון את ההתאמה של המועמד/ת לתפקיד – וזה הרבה הרבה יותר מרק הנכונות שלו/שלה להיכנס למקום שהרגע סיפרנו עליו.
הכייף באותו יום דרך אגב, היה לצאת מהסשן ושמוע מאותו מנהל ש"רק רצה לעשות תיאום ציפיות טוב יותר" שהוא מרגיש שכל הדרך שהוא מראיין התהפכה ב- 180 מעלות תוך 5 שעות. אני כל כך אוהבת לבוא ללמד מנהלים שבאים פתוחים לשנות את הדרך שבה הם רגילים לעבוד. לשנות את ההרגלים שלנו, היה ויישאר אחד הדברים הקשים בעולם אבל כשאנחנו מצליחים – עולמות חדשים נפתחים.
