המועמדים מעתיקים ממך
יש תופעה מרתקת שמתרחשת במפגש בין אנשים. אנשים נוטים באופן לא מודע לסנכרן את עצמם עם הצד השני. זה קורה בתנועות גוף, טון דיבור, קצב דיבור, ואפילו במבנה תוכן. זו תופעה טבעית שנקראת לעיתים Mirroring (שיקוף) או Synchrony (סנכרון). היא חלק מהבסיס הנוירולוגי שלנו ליצירת אמון ושיתוף פעולה. המוח שלנו ממש בנוי כך שכאשר אנחנו פוגשות תנועה, הבעה או סגנון דיבור – חלקים מסוימים במוח “נדלקים” כאילו אנחנו עושות את אותה פעולה – החלק הזה במוח הם "נוירוני מראה" mirror neurons. התוצאה היא שאנחנו מתאימות את עצמנו לצד השני בצורה לא מודעת ובלי לשים לב. (עד כאן איך ChatGPT הסביר לי את התופעה).
בעולם ה NLP מלמדים אותך איך להשתמש בכלים הללו כדי ליצור Rapport, חיבור ואוירה נעימה עם מי שממול, ככה אני נחשפתי לתופעה, אבל אני אסביר למה הלכתי לחקור אותה.
שמתי לב שבראיונות הרבה מראיינות (ומראיינים) מתחילות עם להציג את עצמן כאילו בשביל להרגיע או לשבור את הקרח, בלי לשים לב שאם הצגתי את עצמי כ"מורית, גרושה, מגן יבנה, עם 3 ילדים, עובדת בתחום הגיוס/משאבי אנוש כבר 29 שנים", גם המועמד/ת שמולי תתאים את עצמה (או יתאים את עצמו) לתבנית שהצבתי: מצב משפחתי, מקום מגורים, מספר ילדים, ושנים בתחום.
אני אשים רגע בצד את אלה שמשתמשים בהבנה שככה זה קורה כדי "להשיג" את המידע על מצב משפחתי ומקום מגורים שבעייתי לשאול מסיבה משפטית, וככה כאילו בלי שביקשת השגת את המידע. אני שמה את זה בצד כי גם אם ככה השגת את המידע, אם קיבלת החלטה שלילית בגלל הנתונים הללו, עדיין עשית עבירה משפטית ופגעת בזכות של העובד/ת להתקבל לעבודה לפי הכישורים ולא לפי מקום מגורים או מצב משפחתי, וחבל. קודם כל הארגון יפסיד פוטנציאלית. וכן, גם האדם עצמו יפסיד וחבל.
אבל אני חוזרת לתופעה עצמה. לרוב כשמסבירים לי למה פותחים ככה ראיון, המטרה היא בגדול חיובית. לימדו אותנו שצריך ליצור "מקרב", להתחבר למועמדים, לחשוף קודם את עצמנו כדי שיחשפו את עצמם. אבל האמת היא שפתיחה כזו לא שוברת את הקרח, ולא בהכרח יוצרת אוירה נעימה. היא בעיקר מורידה מאיתנו את חוסר הנעימות של היכרות עם מישהו חדש. הבעיה שלי היא שהמתודה מעבירה את האנרגיה אלינו במקום להשאיר את האנרגיה והמיקוד במועמד/ת שמולי. היא גם יוצרת תבנית שמכניסה לתוך השיחה נתונים שמייצרים הטיות כמו מצב משפחתי, מקום מגורים, גיל, ואני מנסה ממש בכוח להשאיר אותם מחוץ לחדר הראיון. שלא ישפיעו עליי (ועליכם).
מה אפשר לעשות במקום? להגיד "אני שמחה שבאת אלינו! אנשים שעובדים היום בתפקיד הזה מספרים לי שהם מאד אוהבים אותו בגלל…. (תכינו מראש סיבות), ואני רוצה ישר לצלול ולהכיר אותך. רציתי לשאול אותך, בתפקיד הקודם יצא לך ל… וכאן אפשר ישר לשאול על הנקודה הכי משמעותית לתפקיד העתידי.
אם זה לתפקיד מכירות:
בתפקיד הקודם יצא לך להתעסק במכירות פנים אל פנים או טלפוניות?
אם זה לתפקיד מתכנת/ת:
"אני רואה שבארגון הקודם עבדת ב____ על מה היית אחראית שם?
אם לתפקיד מגייס/ת:
אני רואה שעבדת קודם בחברת השמה, לאיזה תפקידים גייסת?
תכינו את המועמדים והמועמדות מראש שהראיון יהיה התנהגותי-מצבי, שהוא יתבסס בעיקר על דוגמאות מהעבר. תפתחו בצורה ממוקדת ונעימה, וישר תעברו לשאול אותם, על עצמם. אין שום קרח שצריך לשבור. הם מחכים לזה, הם מצפים שתתחילו להתמקד בהם. אין שום צורך ב"ספר/י לי על עצמך" או לספר על עצמך כדי שישכפלו את המודל.
מחכה לשמוע איך זה עבד לך.
