איך מצאתי את ה"למה" שלי
אני רוצה לשתף אותך בדרך שעברתי ב-20 השנים האחרונות, עד שמצאתי את ה"למה" המקצועי שלי. יש כמובן "למה" שקשור למשפחה, לילדים. אבל אני רוצה לדבר על ה"למה" המקצועי. החותם שאנחנו משאירים בעולם. אולי זה הגיל, שאלות שהתחילו אצלי לקראת גיל 50, וממשיכות גם היום, בגיל 55, ואולי מערבולות החיים. כבר כמה שנים טובות אני עסוקה בבירור עם עצמי של ה"למה" שלי ושל המיקוד. בודקת שהעסק שלי ממוקד במקום הנכון לי וללקוחות שלי. כעצמאית בעסק שהוא כבר כמה שנים One Woman Show, רק אני, המיקוד הזה הוא קריטי. אני כותבת כאן בד"כ על תהליכי גיוס, אבל הפעם טקסט קצת יותר אישי בתקווה שיהיה בעל ערך עבורך.
המשפט "מי שיש לו 'למה' יכול לשאת כל 'איך'", שכתב ויקטור פראנקל ב"אדם מחפש משמעות", קיבל תהודה בשנה האחרונה בעקבות חזרת החטופים מהשבי, הסיפורים על הירש גולדברג פולין ששיתף אותם במנהרות הארורות בעזה בציטוט הזה, והכוחות שמציאת ה"למה" נתנו לחטופים בשעות הקשות ביותר שם. אני הייתי עסוקה ב"למה" שלי בעבר, ב-2018-2019, בעקבות קריאת הספר Start with Why, של סיימון סינק. בזמנו, מתוך הרבה מערבולות שעברתי בחיים האישיים, הרגשתי שנכנס סימן שאלה גדול לעולם המקצועי שלי. לא הבנתי פתאום למה אני עושה את מה שאני עושה.
רציתי להבין את הWhy, את ה"למה" שלי. למה אני עובדת כל כך הרבה שעות ביממה? כעצמאית מצאתי את עצמי כבר הרבה שנים (מ – 2005), עובדת לפעמים ימים של 12-15 שעות עבודה, ולפעמים יותר. בתחילה עם ילדים קטנים, ובהמשך דרך משברים, גירושין ראשונים ושניים, פרידה מאבא שנפטר ועוד. ניסיתי להבין למה אני עושה את כל זה.
בשלב כלשהו הבנתי שבתור ילדה צעירה הרגשתי הרבה פעמים שמפספסים אותי. שלא מבינים מי אני, מה יש לי לתת לעולם. היה לי עולם שלם בתוך הראש ולקח שנים ארוכות ממש עד שנפתחתי והתחלתי לדבר. כשהתחלתי ללמד גיוס המיקוד בהתחלה לא היה ראיונות, אבל שוב ושוב ביקשו ממני ללמוד איך לעשות את זה. מנהלים בארגונים שייעצתי להם דיברו על זה שאין להם מושג מה לעשות בריאיון. הבנתי שהם מפספסים מועמדים מצוינים ומגייסים הרבה פעמים אנשים לא מתאימים. זה מהצד של הארגון. אבל הבנתי באותה נשימה שהמון אנשים מתפספסים ככה, כל יום. התחושה היתה מאד מוכרת וכואבת.
ב 2019 הייתי כבר אחרי 14 שנים שלימדתי מנהלים לראיין, ושאלתי את עצמי "למה"? למה זה כל כך חשוב לי ללמד אותם. הבנתי שאני רוצה שאף מועמד או מועמדת לא ילכו לאיבוד ולא יתפספסו בריאיון. החלטתי לנסות ללמד את המועמדים עצמם איך להתראיין. היה בזה גם סוג של בריחה מהתסכול של כל כך הרבה שנים שלימדתי לראיין ועדיין בכל כך הרבה ארגונים הרגשתי שכלום לא קרה. חשבתי שאולי אם אעבוד עם המועמדים אצליח ליצור שינוי. התחלתי בוובינרים והדרכות אונליין, עשיתי סקרים לאלפי מועמדים, הקמתי קבוצות וואטסאפ ואפילו גייסתי צוות שמטרתו היתה ללמד את מחפשי העבודה איך להתכונן לראיונות.
היו לא מעט הצלחות. תוך זמן קצר קיבלתי תגובות נהדרות מאנשים שפתאום הבינו איך להציג את עצמם בריאיון. על רגל אחת אני אספר שלימדתי אותם להציג את הדוגמאות מהעבר כדי שהמראיינים – גם אם לא ידעו לראיין ריאיון התנהגותי מצבי, ישמעו דוגמאות שישכנעו אותם ביכולות של המועמדים. וזה עבד. אני זוכרת המון תגובות טובות, חלק מהאנשים שהכרתי בזמנו נמצאים איתי בקשר עד היום. אחת הנשים שליוויתי סיפרה שבאה להתראיין לתפקיד אחד, ואחרי שהציגה דוגמאות מהעבר המראיינות הבינו שהיא מתאימה לתפקיד בכיר יותר מזה שאליו התראיינה וקיבלו אותה לתפקיד.
אבל אני לא הרגשתי שאני באמת נוגעת ב"למה" שלי. הרגשתי שזה קטן מדי.
זה היה מתסכל כל כך!! כמה אנרגיה, כסף וזמן השקעתי – ובסוף הבנתי שאני לא בפוקוס הנכון עבור עצמי.
לקח לי המון זמן. קרוב לשנה. בסוף הבנתי שהסיפוק שהיה לי בכל קבוצת מנהלים שהדרכתי היה קשור לזה שכל מנהל וכל מנהלת ראיינו במשך השנים מאות מועמדים. נשות ואנשי משאבי אנוש ראיינו אלפי מועמדים לאורך שנות הקריירה. כל אחת וכל אחד מהם השפיע על הרבה יותר חיים, והבנתי שה"למה" שלי קשור גם ביכולת שלי להשפיע על כמה שיותר אנשים. הבנתי שהמועמדים משפיעים רק על עצמם אבל המנהלים משפיעים על כל כך הרבה אחרים. לכן חזרתי ללמד בארגונים ואחרי שנה של הדרכת מחפשי עבודה עצרתי את הפעילות הזו.
ה"למה" הזה היה גם חלק ממה שדחף אותי להפוך את השיטה שלי לספר, להנגיש אותו לעולם במחיר של סלט ומשקה בארומה. ככל שאני עוסקת באירוע הזה עוד ועוד שנים, יותר מ-20, אני רק רואה את המשמעות העצומה שלו, את הדרמה הגדולה שיש במה שקורה במפגש בינך לבין מי שיושב מולך בצד השני של השולחן ובהחלטה שמתקבלת בסופו. ככל שאני מלמדת יותר שנים אני קולטת כמה חוסר מודעות למשמעות שלו יש מסביב. המון מראיינים ומראיינות שאני פוגשת מראיינים אינטואיטיבית, מהבטן, עם שיטה שפיתחו לעצמם במשך השנים. יש להם טעויות גיוס, והם מזהים פער בין מה שרואים בריאיון ומה שמוצאים בשטח אח"כ. זה מוביל לכך שהם מרגישים חוסר ביטחון בראיונות שלהם, בהחלטה שלהם. הקסם הוא שראיתי שאחרי סדנה איתי הם פתאום מרגישים הרבה יותר בטוחים בניהול הריאיון ובהחלטות שלהם.
עד לפני חודש הצלחתי לתת את השיטה כולה רק למי שעברו את הסדנאות שלי. ידעתי שיש פה מחסום כי סדנאות עולות כסף ולא לכולם יש. לא לכולם הארגון הסכים לממן. היו לי הרבה וובינרים חינמיים אבל זה תמיד היה חלקי כי יש גבול למה שאפשר להעביר בשעה של הרצאה. עכשיו, עם הספר, אני מרגישה ששברתי את המחסום הזה. אני מצליחה להעביר הלאה את השיטה במלואה, גם למי שאני לא פוגשת אישית, גם למי שמשקיעים סכום קטן יחסית בספר. כל הצלחה כזאת מחזקת לי את תחושת ה"למה". והייתי צריכה לעבור 4 שנים של כתיבת הספר, ובסוף עריכה, עריכה לשונית, הגהות ועוד המון שלבים שלא דמיינתי כדי שיצא לעולם, אבל זהו הוא בחוץ.
325 ספרים נמכרו עד היום, וזו רק ההתחלה.
המנהלים והמנהלות, מגייסות ומגייסים שישתתפו בסדנאות שלי החל משבוע הבא, יקבלו את הספר כחלק מהסדנה והוא ימשיך לשרת אותם שנים אחרי שניפגש. אני מרגישה שאני עולה מדרגה בהתקרבות ל"למה" שלי. בחיבור לייעוד שלי. חוויה באמת יוצאת דופן.
מאחלת לך למצוא את ה"למה" שלך.
הדרך אליו היא חלק מהעניין, גם אם היא לא תמיד פשוטה.
