אי אפשר באמת לבחור דוגמאות בראיון

לפעמים אנחנו צריכים לשמוע את אותו משפט שוב ושוב ושוב עד שנשים לב אליו.
כזה (עבורי) הוא המשפט "אבל חשוב לי לראות איזה דוגמא המועמדים בוחרים לשתף בראיון". זה משפט שנאמר לי כמעט בכל סדנה אבל רק לפני כשבוע באחת הסדנאות האחרונות שהדרכתי פתאום קלטתי אותו ומיד עצרתי ואמרתי למשתתפים עקרון סופר חשוב: 
בראיון, אין לאף מועמד/ת את היכולת לבחור מה לשתף.

הבנתי שיש להרבה מראיינים הנחה שהדוגמאות שמוצגות בראיון נבחרו בבחירה חופשית. הרבה מייחסים משמעות לבחירה בדוגמא זו או אחרת, ומה זה אומר על המועמדים.

אז נכון. אם ביקשת דוגמא אחת לאירוע מהעבר, ונשארת בשיחה כללית, רחבה, לגבי אותה דוגמא, אז יכול להיות שהמועמד/ת הכינ/ה דוגמא אחת מראש ובחר/ה בה בתשובה לשאלתך.

אבל אם "חפרת" בדוגמא הראשונה עם הרבה שאלות המשך, וביקשת עוד דוגמא שהיא פעלה בה בצורה שונה, וגם בה חפרת, ועוד אחת. ואז עברת נושא/מצב ספציפי, וגם שם אספת 2-3 דוגמאות, ועוד מצב. ככל שמעמיקים ביותר אירועים מהעבר ומבקשים הרבה פרטים ("מה עשית? ואז מה קרה?"), היכולת של המועמדים לבחור את הדוגמאות ששיתפו במקרים אלה שואפת לאפס.

הזיכרון שלנו לא בנוי כמו ספריה של זכרונות, מסודרים כרונולוגית או לפי נושאים. המועמדים שומעים את השאלה ומנסים להיזכר, ומה שעולה להם ראשון לזכרון יוצא ללשון ומשם החוצה. בשפה המקצועית "נשלף מהזיכרון" לטווח ארוך ומשותף עם המראיינ/ת. היינו רוצים להאמין שיש למועמדים יותר שליטה. שהם באמת בוחרים מה לשתף. לכאורה, יש פה כר עשיר לתובנות ומסקנות.

אבל אם אני רק אזמין אותך לנסות לדמיין שאני מראיינת אותך ושואלת על קונפליקט שהיה לך עם חבר/ה לצוות, או מנהל/ת מגייס/ת. כמה זמן לקח לך להיזכר בדוגמא ראשונה? עכשיו עוד אחת. ועכשיו עוד אחת. ונעבור לנושא אחר, אולי עובד/ת שהיה קשה לעבוד מולו/ה. מה היה בשיחה הכי קשה שלכם? לא כל כך פשוט להיזכר בדוגמאות (גם אם ההזמנה לא היתה תוך כדי תנועה פה בטקסט, אלא בראיון שישבת והתכוננת אליו. אין שום דרך להתכונן לכל שאלות ההמשך והפרטים הרבים שצוללים אליהם בראיון התנהגותי-מצבי).

אם ככה 2 עקרונות שחשוב לזכור:

1. אין שום משמעות לאיזה זיכרון עלה ראשון ואיזה עלה שני או שלישי. אין למועמדים שליטה על הסדר או התוכן של הזכרון שבחרו לשתף. 
2. אין מה להתעסק באיך סיפרו את האירוע מהעבר אלא רק להתעמק בדפוס ההתנהגות שעולה מתוכו. הוא התוכן שאפשר לאמץ כעובדה לגבי התפקוד העתידי של המועמד/ת. 

מסקרן אותי, האם עד היום התייחסת/ם לתוכן ולדוגמאות שמועמדים שיתפו כאילו היו מבחירה? כאילו המועמדים בחרו לספר X או Y ועצם הבחירה היתה משהו שהתייחסו אליו אצלכם בארגון לאחר הראיון?