*אם מעניין אותך לשמוע על קורס ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש הקרוב, כל הפרטים נמצאים כאן בקישור
הוובינר התקיים ב 11/2/2026
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י ChatGPT)
מה מטרת המפגש ומה כוללת המפה שמורית הציגה?
המפגש הוקדש להצגת מפת כלי טכנולוגיות הגיוס שבנתה מורית לאחר תהליך מחקר מקיף, שכלל מיפוי כלים מוכרים ופחות מוכרים, שני סקרים רחבים בקרב אנשי גיוס, בדיקה של תהליכי גיוס קיימים, שיחות עם ספקים, דמואים עם חברות גלובליות וישראליות, ובחינה של התאמת הכלים לשוק הישראלי.
המפה אינה מוצגת כתוצר סופי אלא כ־Work in Progress שמתעדכן באופן שוטף. היא בנויה כך שתמשיך לגדול ולהשתנות, ותישלח למשתתפים גם כקובץ ויזואלי וגם כטבלה מפורטת עם קישורים, אנשי קשר והטבות מחלק מהספקים.
הרקע של מורית רוזן
מורית הציגה ניסיון של כמעט 30 שנה בעולם משאבי האנוש והגיוס. היא פיתחה את “שיטת מורית” לראיון התנהגותי־מצבי, שאותה היא מלמדת כבר כ־20 שנה, וציינה כי ספר בנושא עתיד לצאת בקרוב.
בהיבט הטכנולוגי, היא תיארה את עצמה כמי שמחברת בין טכנולוגיה לגיוס מאז 2008. לדבריה, החיבור לעולם הזה התחיל כבר ב־2007–2008, בתקופה שבה לינקדאין והרשתות החברתיות החלו להיכנס לשוק. בהמשך עסקה בהדרכות על גיוס במדיה חברתית, ליוותה ארגונים בהטמעת מערכות גיוס, והביאה דוגמה לכך שכבר בשנת 2000 הטמיעה מערכת ניהול גיוס באינטל, שם ניהלה את תחום הגיוס והקימה את HRD.
בשנים האחרונות חזרה לעסוק באופן עמוק במיפוי כלי גיוס ייעודיים, מעבר לכלים גנריים, מתוך תפיסה שהשוק התרחב מאוד ושנדרש סדר חדש.
השילוב בין טכנולוגיה לבין גיוס
מורית תיארה את הגיוס כמשפך: מתחילים מהרבה מועמדים ומסיימים עם מעט. לכן, בתחילת התהליך, ובעיקר ב־Top of the Funnel, נכון להיעזר בטכנולוגיה כדי לייצר תגובה מהירה, סינון מהיר וטיפול בכמות גדולה של מועמדים.
לדבריה, מועמדים מצפים כיום למהירות, זמינות ותגובה כמעט מיידית, במיוחד כאשר חלון ההזדמנות מול מועמד/ת קצר. ארגונים שמצטיינים בחוויית מועמד הם לרוב ארגונים שמקצרים את המעבר בין שלב ראשון לשלב שני ל־3–5 ימים, ונעזרים בטכנולוגיה כדי לעשות זאת.
עם זאת, היא הדגישה שלא נכון להפוך את כל התהליך לאוטומטי. השלבים העמוקים יותר, ובראשם ראיון העומק, צריכים להישאר אנושיים. מועמדים רוצים להרגיש שיש עם מי לדבר, לקבל הסבר, להבין מה קורה איתם, ולא לעבור תהליך קר ומנותק. מבחינתה, הטכנולוגיה צריכה לקחת את החלקים הטכניים, אך ההובלה, ההחלטות והחיבור האנושי חייבים להישאר בידי אנשים.
למה חשוב לתת עדיפות לספקים ישראלים?
מורית הדגישה שבמפה שולבו גם כלים גלובליים וגם כלים ישראליים, אך המליצה ככל האפשר לתת עדיפות לספקים ישראלים. היא ציינה שהתרשמה כי בתחומים רבים הכלים הישראליים אינם נופלים מהפתרונות הגלובליים, ולעיתים אף מקדימים אותם.
מעבר לאיכות, היא הדגישה את הערך שבשיתוף פעולה עם סטארטאפים ישראליים, ביכולת של ארגונים להפוך ל־Design Partners, לתת פידבק, להשפיע על כיוון המוצר ולסייע לחברות מקומיות לצמוח. מבחינתה זו גם גאווה מקצועית וגם הזדמנות אמיתית לשוק המקומי.
איך בנויה המפה ומה כוללת הטבלה הנלווית?
המפה בנויה לפי קטגוריות ושלבים בתהליך הגיוס. בכל קטגוריה מופיעים כלים שיכולים לעמוד בפני עצמם, ולא רק כפיצ’ר פנימי של מערכת גדולה יותר. מורית הדגישה שזו הייתה נקודה חשובה במיוחד עבורה: אם חברה מציעה פתרון רק כחלק בלתי נפרד מ־ATS מסוים, הוא לא אמור להופיע כאילו הוא כלי עצמאי.
לצד המפה הגרפית נבנתה גם טבלת אקסל מפורטת, עם קישורים לאתרים, אנשי קשר, ולעיתים גם הטבות ייעודיות למשתתפי הוובינר. המטרה היא לאפשר מעבר מהיר בין התמונה הרחבה לבין המידע הפרקטי.
מה המקום של סורסינג במפה ואילו סוגי כלים נכללים בו?
קטגוריית הסורסינג כוללת כמה סוגי פתרונות. חלקם מיועדים לחבר מביא חבר, וחלקם פועלים ככלי חיפוש והעשרת מידע על מועמדים ברשת.
בתחום חבר מביא חבר הוזכרו כלים ישראליים כמו Linkatch ו־Correcti, לצד Bone. מורית התרשמה שהפתרונות הישראליים בתחום הזה תחרותיים מאוד ואף חזקים ביחס לאלטרנטיבות.
בתחום הסורסינג הרחב יותר היא תיארה כלים שאוספים ומעשירים מידע פומבי מהרשת, מאתרים פרופילים, מספקים פרטי קשר ומעשירים מידע גם בתוך מערכות גיוס. חלק מהכלים מספקים גם שירות סורסינג מנוהל, שבו צוות מקצועי מבצע את החיפוש עבור הארגון על בסיס קרדיטים. מורית ציינה שהופתעה מכמות הכלים הקיימים בתחום הזה, ושבניגוד למה שנהוג לחשוב, יש הרבה יותר אפשרויות מאשר רק כמה שמות מוכרים.
בנוסף, היא שילבה בקטגוריה זו גם את Teamy, משום שלתפיסתה אתר קריירה מבוסס וידאו, שמושך מועמדים ומחבר בין פרסום להגשת מועמדות, הוא חלק בלתי נפרד ממאמץ הסורסינג והשיווק הגיוסי.
מה תפקידם של צ’אטבוטים בתהליך הגיוס?
בקטגוריית הצ’אטבוטים הופיעו בעיקר כלים ישראליים, משום שהשפה העברית והצורך בשיחה טבעית מותאמת מקשים על פתרונות גלובליים רבים. מורית הבחינה בין בוטים פשוטים, המבוססים על בחירה בין אפשרויות, לבין בוטים מתקדמים שמייצרים אינטראקציה דמוית שיחה.
היא הזכירה את Paradox ככלי המתקדם ביותר שראתה ברמה העולמית, וציינה שהוא נבנה מראש סביב AI לגיוס ואף רכש בעבר סטארטאפ ישראלי. לצד זאת, היא ציינה שיש כיום בישראל כמה חלופות מעניינות, למשל Next Chat, והמליצה לבחון אותן.
הערך המרכזי של צ’אטבוטים בעיניה הוא בליווי המועמד/ת מרגע הגשת המועמדות: מענה 24/7, סינון ראשוני, שמירה על קשר, תחושת נוכחות והתקדמות בתהליך. היא רואה בכך כיוון עולמי ברור — מעבר מכלי תגובה בסיסיים לעבר סוכנים דיגיטליים שמלווים מועמדים לאורך כל הדרך.
למה תחום תיאום הראיונות חשוב כל כך בעיניה?
זה היה אחד התחומים שמורית דיברה עליהם בצורה הנחרצת ביותר. היא תיארה את תיאום הראיונות הידני כמשימה מיותרת, שוחקת ומבזבזת זמן, וטענה שאין הצדקה שב־2026 עדיין יהיו ארגונים שמעסיקים אנשים רק כדי לתאם בין יומנים.
היא הזכירה כלים כמו Calendly, GoodTime, פתרונות מתוך PipeDrive, וכן אפשרויות נוספות מתוך Microsoft ו־Google. לדבריה, הכלים האלו זמינים, פשוטים, חוסכים עבודה אדמיניסטרטיבית ומייצרים חוויה טובה יותר גם למועמדים וגם למגייסים ולמנהלים.
הביקורת שלה הייתה ברורה: ארגונים שממשיכים לנהל תיאום ראיונות ידני נשארים מאחור, גם תפעולית וגם חווייתית. זהו אחד המקומות הבולטים שבהם ניתן לחסוך זמן, כסף ושחיקה כמעט בלי מורכבות מיוחדת.
אילו כלים הוצגו בתחום המיון, הסינון וההערכה?
מורית חילקה את הקטגוריה הזו לכמה סוגי כלים. סוג אחד הוא ראיונות וידאו חד־כיווניים (One-way / Asynchronous Video Interviews), שבהם המערכת מציגה שאלות והמועמד עונה מול מצלמה. בתוך הסוג הזה הזכירה כלים כמו WebCand, Canditech, Willo ו־Traffit, וציינה ש־WebCand היה מהחלוצים בישראל כבר לפני יותר מעשור.
לצד זאת, הוצגו כלים מתקדמים יותר, שמשלבים סימולציות, גיימיפיקציה או אינטראקציה דינמית יותר, כמו Solid Road ו־Tatio. לגבי Tatio היא הדגישה את הרלוונטיות הגבוהה במיוחד לתפקידי לואו־טק, מחסנים ותפקידים שאינם הייטק.
בנוסף הזכירה כלים שמציעים מבחנים, מבחני ידע, מבחני אישיות או הערכות דיגיטליות נוספות, ביניהם Logotest, Ivorys / פילת, Readiness ועוד. המסר שלה היה שזו אחת הקטגוריות העשירות ביותר בשוק הישראלי, ולכן נכון להיכנס לעומק, לקבוע דמואים, ולהבין איזה סוג בדיקה באמת מתאים לארגון ולתפקיד.
מה כוללת קטגוריית ראיונות העומק?
בתחום ראיונות העומק מורית התמקדה בכלים שמלווים את הראיון עצמו: מקליטים, מתמללים, מסכמים, ולעיתים גם נותנים פידבק למראיינים או מסייעים להשוות בין מה שהוגדר מראש לבין מה שעלה בפועל.
בין הכלים שהוזכרו: Timeless, Inform Decisions, Attention, MetaView, Meeting Insights ו־CanView. חלקם הגיעו מעולמות אחרים כמו מכירות, ועברו התאמה לעולם הגיוס; אחרים נבנו באופן ייעודי יותר.
לדבריה, גם אם לא סומכים לחלוטין על AI בקבלת החלטה, עצם התיעוד, התמלול והיכולת לחזור אחר כך למה שנאמר בראיון הם בעלי ערך עצום. כשמראיינים מספר מועמדים, הרבה מהמידע הולך לאיבוד, ולעיתים זוכרים בעיקר רושם כללי. הכלים האלו מאפשרים לשמר ידע, לנתח אותו בצורה מסודרת יותר, ולהפוך את תהליך ההערכה למקצועי ועקבי יותר.
עם זאת, היא הדגישה את הצורך בזהירות בכל הנוגע לפרטיות, רגולציה ושמירת מידע אישי.
איך הוצג ה-GPT של מורית ומה תפקידו?
מורית הציגה גם את ה־GPT שפיתחה בתוך ChatGPT. היא הבהירה שהוא אינו מחליף את כלי תיעוד הראיון, אלא מיועד בעיקר להכנה לראיון עומק. הכלי נועד לסייע למראיינים, אך יש בו גם מסלול למועמדים.
היא ציינה שמשתמשים רבים כבר עובדים איתו ומרוצים, ושישלח גם קישור וגם קוד QR לגישה אליו.
מה נאמר על אונבורדינג?
בקטגוריית האונבורדינג מורית הזכירה בעיקר את Juno Journey ככלי שמסייע לבנות תהליך כניסה מסודר לארגון: חומרים, סרטונים, מידע, הדרכות והכנה לקליטה.
היא הסבירה שאונבורדינג בעיניה הוא חלק מתהליך הגיוס עצמו, משום שהגיוס לא באמת מסתיים ברגע החתימה אלא רק כשהעובד/ת משתלבים בפועל בארגון. לכן, כל מה שיכול להקל את הכניסה — תהליכים דיגיטליים, מידע מקדים, תפסים, תכנים מסודרים — הוא בעל ערך.
היא בחרה לא לכלול בקטגוריה הזו כלים גנריים כמו DocuSign, אלא להתמקד בפתרונות שיש להם מרכיב ייעודי למסע הקליטה.
אילו מערכות ATS הוצגו ומה היה הדגש המרכזי?
בקטגוריית מערכות ניהול הגיוס (ATS) הוצגו גם מערכות ישראליות וגם גלובליות. מורית ציינה שחלק מהמערכות מסוגלות למכור גם רכיבים נפרדים, ולא רק חבילה מלאה.
מבין הכלים הגלובליים היא הדגישה במיוחד את Manatal, בעיקר בזכות המחיר הנגיש שלו, התאמה לעבודה מימין לשמאל, והעובדה שהוא יכול להוות פתרון בסיסי טוב מאוד גם לארגונים קטנים או כאלה שאין להם תקציב למערכת ישראלית יקרה יותר.
היא גם הזכירה שפספסה כמה מערכות חשובות, ובראשן Ashby, והודתה על כך למשתתפות שהעירו לה. זה חיזק שוב את המסר שהמפה היא מסמך חי ומתעדכן.
מה נאמר על אנליטיקה ושימושים משלימים?
לצד הכלים הקלאסיים של הגיוס, מורית הזכירה גם כלים או רכיבים שנותנים מענה לניתוח נתוני גיוס, לדוגמה Inform Decisions, וגם יכולות משלימות של מערכות כמו HiBob ו־Harmony.
במקרה של Harmony, היא הזכירה את רעיון ה־Marketplace — אפשרות לשתף מועמדים או לעבוד בשיתופיות עם מגייסים אחרים, בעיקר עבור עצמאיים או מי שרוצים לסייע למועמדים טובים למצוא תפקיד אחר.
היא גם ציינה שזהו תחום שעדיין חסר בו מיפוי מלא, ושאחד השלבים הבאים שהיא מתכוונת לחקור הוא כל מה שמערכות ATS מציעות מעבר לליבה הבסיסית שלהן.
איך נכון לבחור כלים מתוך כל השפע הזה?
אחד המסרים המרכזיים של מורית היה שהקושי האמיתי אינו רק להכיר את הכלים, אלא לדעת איך לבחור. היא חזרה כמה פעמים על כך שהשוק גדל במהירות, שיש הצפה של פתרונות, ושהרבה אנשי גיוס פשוט לא יודעים מאיפה להתחיל.
ההמלצה שלה הייתה פרקטית: להתחיל מהכאב המרכזי של הארגון — מה לוקח הכי הרבה זמן, מה הכי שוחק, איפה צוואר הבקבוק — ולבחון כלים קודם כול סביב הנקודה הזו. בנוסף, היא עודדה מאוד לקבוע דמואים, להתנסות, לשחק עם הכלים בפועל, ולזכור שחלקם זולים יחסית או מבוססי תשלום חודשי, כך שאפשר לנסות בלי סיכון גדול.
לדבריה, אין תחליף להתנסות ממשית כדי להבין אם כלי באמת מתאים לארגון.
מה הוצע למי שרוצה להעמיק מעבר לוובינר?
לקראת הסיום מורית הציגה קורס אונליין שבנתה יחד עם אורית קוין. הקורס כולל שני מפגשים, ונועד לעזור לארגונים לבחור, להטמיע ולהעריך כלי גיוס בצורה מסודרת יותר.
היא הסבירה שהקורס נולד בעקבות בקשות מהשטח, ומתמקד לא רק בהיכרות עם הכלים אלא גם בשאלות שצריך לשאול ספקים, בבדיקות פנימיות בתוך הארגון, ובבניית תהליך עבודה נכון לבחירה ולהטמעה.
אילו תובנות עלו מתוך השאלות של המשתתפים?
מתוך השאלות עלו כמה נקודות משלימות.
מורית הדגישה שהכלים אינם מיועדים רק להייטק, ושחלקם בהחלט רלוונטיים גם ללואו־טק, לעמותות, לחברות השמה ולחברות מיקור חוץ. היא אף נתנה דוגמה לחברת השמה של אישה אחת בלבד, שעובדת עם כלי ATS ובוטים בהצלחה.
היא הסבירה שלא כל הכלים חינמיים, אך רבים מהם נגישים מאוד כלכלית, ולעיתים ניתן להתחיל במחיר נמוך ולהפסיק אם לא מתאים. בנוסף, חלק מהספקים מציעים הטבות למשתתפי הוובינר, וייתכן שגם הנחות לעמותות — דבר שכדאי לבדוק ישירות מולם.
מה היה המסר המסכם של הוובינר?
המסר המרכזי היה שהעולם של טכנולוגיות הגיוס כבר אינו “תוספת נחמדה”, אלא חלק הכרחי מעבודה מקצועית, יעילה ועדכנית. יש כיום מגוון רחב מאוד של פתרונות כמעט לכל שלב בתהליך: סורסינג, חבר מביא חבר, בוטים, תיאום ראיונות, מיון והערכה, ראיונות עומק, אונבורדינג, ATS ואנליטיקה.
מורית לא ניסתה להציג “כלי מנצח” אחד, אלא לבנות מפת אפשרויות, לעזור לקהל להבין את השוק, ולעודד בחינה מושכלת והתנסות אמיתית. לצד ההתלהבות מהטכנולוגיה, היא שמרה על קו ברור: את החלקים הטכניים כדאי למסור למערכות, אבל את החיבור האנושי, שיקול הדעת והאחריות המקצועית אסור לאבד.
כלים נוספים
- דמו של 3 כלים (Knack, Atalef, Tatio) שהתקיים ב 19/1/2026
- כלי GPT להכנה לראיונות בשיטת מורית לראיון התנהגותי-מצבי
- וובינרים טכנולוגיים (אירועי חשיפה לטכנולוגיה) ופוסטים בנושא, באתר של מורית
