הנה הטיפים שלי, איך להתמודד עם 3 הטיפוסים שהכי קשה "לפצח" בראיונות:
השקטים
למי שפחות בקלות משתף בסיפור חייו, עוזרות מאד שאלות "קטנות", ספציפיות.
ככל שתעמיקו בדוגמאות יהיה להם יותר קל לשתף. לשם כך שואלים בהתחלה שאלות רחבות (למשל – האם קרה לך שפרויקט שהובלת נתקע? האם קרה לך שהיתה תקלה במערכת שטיפלת בה), אח"כ שאלה יותר ממוקדת (באיזה מקרים זה קרה? מתי זה היה הכי מורכב בשבילך?), ובסוף "תני לי דוגמא למקרה אחד כזה". שם, בתוך המקרה הספציפי – יותר קל לחפור ולהבין מה קרה.
המנוסים מאד שלא מפסיקים לדבר
אצלם, כל שאלה על מקרים מהעבר יכולה לפתוח תגובות כמו "ברור, זה קרה הרבה, כל יום". או סדרת דוגמאות שקשה לעצור. כאן האתגר למגייס/ת הוא בדיוק זה – לעצור. לכוון. לא לתת לרצף הדיבור להמשיך, אלא לקחת את ההובלה והשליטה בראיון ולהגיד "סליחה, אני עוצרת אותך, רציתי להבין יותר טוב מה קרה במקרה ספציפי", ולכוון אותו/ה לדוגמאות קונקרטיות מהעבר. ככל שאתם שואלים שאלות "קטנות" גם כאן, הדוגמאות הספציפיות יעלו ויהיה פחות "מבול" של סיפורים.
מועמדים צעירים בלי ניסיון
גם אם מועמד/ת מגיע/ה בלי ניסיון, יש לו/ה רקע, התנהגות מהעבר, היסטוריה. אל תניחו שאנשים מגיעים בלי ניסיון. תנו להם לשתף אתכם במקרים מהעבר. תשאלו אותם על מצבים ספציפיים, האם הם היו בהם בעבר. כשתזהו איפה הם היו במקרים כאלה (כמו – נתת פעם שירות ללקוח שהיה לא מרוצה? קרה לך שעבדת מול מספר גורמים והיו כמה משימות שהתנגשו?), תבקשו דוגמא ספציפית. אפילו מספר דוגמאות. גם מצעיר/ה בן/ת 17-18 אפשר לשמוע הרבה דוגמאות עבר על ניסיונם. בוודאי בגילאי 20+.
