רק אחרי שהסרתי את כיסוי הראש גיליתי מה חשבו עליי

תוכן עניינים

שיתוף המאמר:

רק אחרי שהסרתי את כיסוי הראש גיליתי מה חשבו עליי

חזרתי בתשובה בגיל 45, ולכן כשהתחתנתי שנתיים אח"כ היה לי ברור שאשים כיסוי ראש. לא אכניס אותך לכל התגובות במשפחה ומחברים, רק אגיד שלהופיע עם כיסוי ראש היה 180 מעלות הפוך מכל מה שהייתי קודם ואיפה שהיו אהוביי וחבריי. היו עוד שינויים בשנים הללו, אבל מה שנשאר יציב וקבוע היה המקצוע והעסק. מדי שבוע הדרכתי עשרות מנהלים מגייסים ואנשי/נשות משאבי אנוש על איך לראיין ראיון התנהגותי-מצבי.

בסדנת הראיון שלי יש פרק על הטיות. שם, אני מחברת את המשתתפים להטיות האישיות שלהם ולמקומות שפספסו אותם. לאחרונה התחלתי לשים את התמונה שלי עם כיסוי ראש ולשאול "אם הייתי נכנסת לכיתה עם כיסוי ראש, האם הרושם הראשוני שלך לגביי היה שונה?".

במשך שנים היה לי ברור שיש אנשים שסתכלים עליי עם מחשבה כלשהי לגבי כיסוי הראש, אבל חשבתי על הסטראוטיפים ה"רגילים" שהכרתי: "היא בטח מתנחלת", או "בטח יש לה מלא ילדים".

רק אחרי שהסרתי את כיסוי הראש (כשהתגרשתי לפני שנתיים), והתחלתי לשאול על הפער, התחלתי לשמוע את המחשבות האמיתיות של משתתפים, ואני מודה שהן הפתיעו אותי. מאד. משתתפים שאלו אותי "זה אמיתי?". דוקא בקהלים דתיים, משתתפות ממש לא האמינו ש"פעם הייתי ככה".

בקהלים מעורבים יותר (בין דתיים/חילוניים), התגובות היו עוד יותר מפתיעות. אמרו לי "הייתי חושבת שאת פחות מקצועית" או "הייתי חושבת שאת פחות אינטלגנטית". זה ממש המם אותי.

במשך שנים נכנסתי "ככה" לכיתה ולא דמיינתי שיש שאלות לגבי המקצועיות שלי, שלא עולות כשאני נכנסת כמו שאני היום, ללא כיסוי ראש. הסתבר לי (ואולי הייתי תמימה שלא חשבתי את זה קודם?), שיש אוסף הטיות לגבי כיסוי ראש. בין סטיראוטיפים לגבי דתיים באופן כללי, ועד סטראוטיפים והטיות לגבי המשמעות של כיסוי ראש כזה או אחר (דוקא בקהלים דתיים זה עלה). זה גרם לי באמת להעריך מחדש כל אישה שנכנסת לחדר עם כיסוי ראש, אבל לא רק אותן. כל פריט בהופעה / במראה / בהתנהגות שהוא "לא כמו כולם", גורם לאחרים לשפוט אותנו.

הדהים אותי כמה אפילו שאני מודעת להטיות, שואלת עליהן, משוחחת עליהן, לא ידעתי מה *באמת* חשבו עליי בחדרים שנכנסתי אליהם. דברים שלא אמרו לי עד שלא הסרתי את כיסוי הראש והתחלתי לשאול על זה…

אז למה אני משתפת את זה? קודם כל כדי להגיד – כולנו בני אדם. לכולנו יש הטיות. גם כשאנחנו מודעים אליהן, הן עדיין שם ומשפיעות עלינו.

אני רוצה להציע להעלות כאן את המודעות שלנו לגבי ההטיות האישיות שיש לכל אחד ואחת מאיתנו. לחזק את ההבנה מה הסטיראוטיפים, הנחות יסוד לגבי קבוצות שיש לי, ולהזמין רגע לעצור ולאתגר את עצמנו. לשאול – מה פה עובדה (=יש לה כיסוי ראש, לדוגמא), ומה פה פרשנות (=אז היא לא מקצועית, לא מעניינת, גרה בקרית ארבע).

ההפרדה לעובדות ופרשנות מאפשרת לנו לאסוף עוד מידע (למשל – דוגמאות של המועמד/ת שמולי על דברים שעשה/עשתה בעבר), כדי שיהיה מה שיאזן את ההטיות ויאפשר לא "ליפול" לפרשנות נטו.

כשאנחנו בכיסא של המראיינ/ת או המגייס/ת יש לנו חובה "אקסטרה", לפקפק בפרשנות האוטומטית שלנו ולאתגר אותה. לבחון כל פרשנות מיידית דרך כמה מבחנים ושאלות כדי לוודא שהיא מדויקת. גם למנהלים המגייסים יש כמובן סטיגמות והטיות, והאחריות שלנו בגיוס היא לתת להם כלים כדי לאזן את תפיסת העולם שלהם ולאפשר לקבל החלטה שנשענת על עובדות ולא רק על הפרשנות הרגשית להופעה חיצונית או לנקודות שמייצרות הטיה במועמד/ת שמולנו.

מאמרים נוספים שנבחרו בשבילך
ניהול גיוס
היה מתקבל אצלכם גבר לצוות הגיוס?

היו לי בשבועות האחרונים כמה שיחות שממש השאירו אותי מוטרדת סביב נושא ההטיות והאפליה אצלנו "בבית", בצוותי הגיוס/משאבי אנוש. דיברתי עם חבר, מנהל משאבי אנוש מנוסה

ראיון התנהגותי מצבי
איך להתכונן לראיון ב-3 צעדים קלים

באחד הסקרים האחרונים שעשיתי ראיתי שרק 42% מהמשיבות והמשיבים לסקר נעזרים בכלי ה GPT שפיתחתי להכנה לראיון. אז הכנתי לך הדגמה בכלי, ואני רוצה לשתף

ניהול גיוס
איך לראיין בזמן מלחמה

אני רואה בקבוצות בוואטסאפ שאלות על איך לחזור לשגרה. אם להרים טלפון, אם לראיין, אם להמשיך לגייס כרגיל כששום דבר לא רגיל מסביב. אז קודם

הצטרפות לרשימת הדיוור

רוצה לקבל את כל העדכונים, החדשות, פרטים על סדנאות והתכנים של מורית על עולם הגיוס?