התלבטתי על מה לכתוב היום וחשבתי שראוי להתייחס ל 8/3, יום האישה הבינלאומי.נכון, אנחנו במלחמה, ואפשר לשאול – מה הקטע, להתעסק עכשיו ביום האישה? אבל

באיזה גיל התחלת לתכנן את הקריירה שלך? הסיפור המשפחתי על אבא שלי – אבינעם דנין ז"ל הוא שבגיל 3 הוא הביא לסבתא שלי פרח ("אמא

פעם בכמה שבועות מרימה אליי מגייסת או מנהלת גיוס טלפון להתייעצות. אלה שיחות שמתחילות בסוג של גמגום כי זה לא בדיוק על גיוס, אבל משפיע

שברו לנו את כל ההרגלים אחד הדברים הכי קשים במלחמה הוא השבירה של כל ההרגלים שלנו. כן, יש פחד קיומי, וחוסר וודאות, והם כמובן לא

אני יודעת שאני לא יודעתאני אישה שעושה. קשה לתפוס אותי "סתם" יושבת בטן/גב על חוף הים. גדלתי בבית ש"לנוח" בו זה לטייל בשדה או לעבוד

כולנו רוצים להשוות את עצמנו לאחרים. זה מתחיל מילדות, מי יותר יפה, גבוהה, רזה, למי יש ציונים טובים יותר, מי קיבלו פרסום או קיבלו מדליה.

יש מנהלים שמשאירים עלינו חותם לכל החיים.אני זכיתי ל-3 מנהלים כאלו.מנהל ישיר, מנכ"ל ולקוח פנים ארגוני (מנהל מגייס).הם בשבילי היו תמצית "אינטל". הסיבה שבגללה נהניתי

אחד הספרים שקראתי (קוראת בהאזנה) החודש הוא The Diary of a CEO של Steven Bartlett. הגעתי אליו דרך פודקסט מרתק שראיין אותו סיימון סינק (אחד

לא מזמן פגשתי אלימות מילולית בסדנה.אין לי מילה טובה יותר מזה לתאר את מה שחוויתי.משתתף בסדנה. בעצם שני משתתפים שהתווכחו איתי אבל בצורה אגרסיבית יוצאת

חשבת פעם על "כוח העל" שלך? מה הדבר שקל לך להגיד – בזה? אני אלופה (או אלוף)!! המון מגייסות ומנהלות גיוס שפגשתי (וכמובן גם גברים,

אתמול התראיינתי למחקר אקדמי ע"י חוקרת סופר מעניינת שאין לי ספק שעוד נשמע עליה והיא שאלה אותי שאלה אחת שהפתיעה אותי. היא שאלה אותי איך

בשבועות האחרונים (חגי תשרי תשפ"ג) היו לי באופן טבעי מעט ימי סדנאות, אבל זה פינה לי לשמחתי זמן להתעדכן בקריאת החומרים הכי עדכניים שיש בשוק.

אני נשאלת מדי פעם על נתונים עדכניים, דו"חות חדשים, פודקסטים, בלוגים שכדאי ללמוד מהם ועוד. האמת היא, שאני משתדלת ללמוד כל יום מכמה סיבות: קודם

בזמן האחרון אני שומעת שוב ושוב ממגייסות שהן לומדות הרבה מהכלים שאני משתפת. הקורסים והוובינרים שבאתר, הפודקסט החדש, וזה משמח ומרגש. אני מודה 🥰 השבוע בשיחה עם מנהלת

רציתי לשתף אותך במחשבות שלי על כמה קשה לנו ללמוד משהו חדש, ועוד יותר מזה לשנות את צורת החשיבה שלנו.  אבל – וזה אבל גדול,

נולד לי פודקסט! כבר שנים אני חולמת על פודקסט.ממש ככה. חולמת.איכשהו, זה תמיד נראה לי מסובך.אפילו לא יודעת להסביר למה. בשנים האחרונות עשיתי מפגשים פתוחים,

אם הייתי שואלת אותך מה חשוב לך להשיג בראיונות שלך, אני מניחה ש"לדייק" בניבוי שלך לגבי ההתאמה של המועמדים היה יעד מתאים. בד"כ מראיינים שאני פוגשת

לא פוסט רגיל.הטרדה מינית לא קשורה לגיוס עובדים.אבל כל השבוע האחרון עלו לי שוב ושוב פלאשבקים משני אירועים משמעותיים בילדות שלי. אולי בהשראת יום האישה