ללמוד, באמת ללמוד, מתחיל בהבנה שיש פער בין מה שאני יודעת ומה שאני יכולה לדעת. תכל'ס להבין שאני לא יודעת הכל. כשאני מגיעה לארגונים שאני

"את לא באמת מתכוונת שאת יכולה להאמין למועמדים בראיון, נכון?" "ברור שמועמד רק ינסה לרצות אותך כמראיינת" "כל המועמדים ינסו לעגל פינות ותכלס ישקרו בראיון כדי

יש שאלה אחת חשובה שאני מלמדת לשאול מספר פעמים בתוך ראיון: שאלת שיקוף והכללה. היו כבר לא מעט משתתפות/ים שחזרו ואמרו שזו השאלה הכי חשובה

אחת השאלות המרכזיות, שאם מצליחים לתת עליהן מענה – יכולות לשנות את פני כל תהליך הגיוס, היא "כמה עולה לנו גיוס?" אם עד היום לא

איך יכול להיות שאין למנהלים זמן לשבת עם מגייס/ת להניע תהליך גיוס בצורה עמוקה ויסודית? איך יכול להיות שבכל המפגשים שלי עם מגייסות, אני שומעת

תמיד שואלים אותי מה עושים בראיון של ג'וניורים, אנשים שמגיעים "בלי ניסיון". האם יש מה לשאול דוגמאות מהעבר את מי שמגיע בגיל 18-25 לראיון ראשון,