מאת: מורית | 
27 בדצמבר, 2012| 
השנה הדרמטית ביותר בחיי…
אין דרך אחרת לתאר את השנה הזו.
באמת.
כשאני קוראת את הפוסט שהעליתי פה ביומולדת 41, אני מוצאת אותי לפני שנה נשענת על הרבה תמיכה, כוחות, משפחה וחברים מסביב, בשנה שניסיתי למצוא את הדרך בהרבה צירים בחיים.
השנה – מצאתי.
מצאתי שברוב ערוצי החיים שלי הייתי בשביל הלא נכון עבורי, ובהתפצלות השבילים ביער, שרוברט פרוסט כבר כתב עליה מזמן, החלטתי השנה לבחור בשביל האחר.
בעצם מוצאת את עצמי, בכל אחד מהצירים המרכזיים בחיים – בדרך חדשה לגמרי. רכבת הרים כל בוקר מחדש.
בזוגיות, אחרי 15 שנים ביחד, ו-13 שנות נישואין, יעקב ואני החלטנו להיפרד. החותמת הרשמית בתעודה תגיע בעוד חודש בדיוק, אבל בעצם מתחילת השנה אני בסטטוס ה"פורמלי/לא פורמלי" של פרודה.
זו באמת היתה ההחלטה הכי דרמטית שהחלטתי (החלטנו) השנה, ואולי בכל החיים, במידה רבה יותר דרמטית מההחלטה להתחתן בזמנו. המערבולות שהגיעו אחריה היו (ועודן) כמו After Shocks אחרי רעידת אדמה. חלקן קטנות וחלקן גדולות, ואני למזלי הגדול נפרדתי מאיש מאד מיוחד. בהחלט מברכת על מזלי הגדול שיעקב בחיי, שהוא האבא של ילדיי, וחבר שלי. מקווה שנצליח בשנים הבאות לשמור על החברות, על שיתוף הפעולה ועל החיבור המיוחד שהחזיק אותנו הרבה שנים ביחד.
בהורות, להיות פתאום אמא לבד איתם. יש כמובן אבא – אבל בבית שלו, וכל אחד מאיתנו צריך לקבוע חוקים חדשים, למצוא איזונים נכונים, לא ליפול לכל מניפולציה (ואני *בקלות* נופלת לתוכן). בשלב כלשהו עשיתי מנוי לספארי ולגן החיות התנכ"י, מצאתי את עצמי שם (כמעט) כל הזמן. נהנית כשהם נהנים, יותר זמן נטו עם כל אחד מהם ועם הפעילויות שהם אוהבים לעשות. בהדרגה מגלה את הכפתורים המיוחדים של כל אחד, שמתחדדים ונהיים מורכבים יותר דוקא סביב הפרידה והשינויים שהיא מייצרת בבית.
בעבודה, כמעט במקביל להחלטה על הפרידה, אמיר הרדוף הזמין אותי להנחות קבוצה מדהימה של בעלי עסקים במסגרת קורס "קפיצת הדרך". הקבוצה נפתחה יומיים אחרי שיעקב ואני נפרדנו, וליוויתי אותם בתהליכים המרתקים שהם עברו עם העסק. הם ליוו ומלווים אותי בתהליכים שלי. התמזל מזלי (כמו שבירך אותי היום עופר החבר בקבוצה), שהעבודה שלי היא לעזור לאנשים להעז ולהגשים את עצמם. כמה שבועות אחרי הכניסה לליווי הקבוצה אמיר הזמין אותי להיות שותפה ניהולית איתו בעסק, ותוך מספר חודשים סגרתי את הפעילות שלי ב HRD.
הפרידה מ-HRD, ממנהלות הגיוס שעבדתי איתן צמוד, משלומית בן דוד שאני אוהבת כל כך ונהניתי מהיום-יום איתה, היתה מורכבת – אבל אני שלמה עם ההחלטה ויודעת שהיא תיקח אותי ואת שלומית קדימה.
החל ב 1/1/13 אכנס לתפקיד מנכ"ל הרדוף ליווי עסקי, ואעבוד עם אמיר כיו"ר החברה. אני חלק מ"משפחת הרדוף" כבר יותר מ-3 שנים, אבל השנה האחרונה… כמעט אין מילים.
אני מרגישה ברת מזל מאין כמוה, על הזכות לעבוד עם שותף מקצועי, ערכי, ומוביל כמו אמיר הרדוף, אני נהנית כל יום מהעבודה בצוות של הרדוף, יעל סילברמן המדהימה, וכל הצוות (שגדל מאד השנה), קיבלו אותי בזרועות פתוחות, ואני לומדת מהם כל יום. בעלי העסקים שאני מלווה באופן אישי, ואנחנו מלווים בקבוצות של מנטורים אחרים, מפתיעים ומרגשים בהצלחות העסקיות הגדולות שלהם, באכפתיות ההדדית, ברצון להביא הרבה טוב לסובבים אותם. החברים הקרובים בקבוצת הפלטינום, המנטורים. באמת משפחה מדהימה.
מתנה אמיתית להיות חלק מקבוצה מדהימה כזו.
אני עם עצמי – לומדת איך ליהנות מהלבד שלי עם עצמי, קניתי מצלמה נהדרת, ואני נהנית מתחביב שמזמן הנחתי בצד, קוראת ספרים, ועוד.
אחד האתגרים/תענוגות/בילויים הכי גדולים חוזר לעולם הגברים בחיי, לאהבה או לזוגיות.
יכולה לספר פה (רק מה שלא R/X Rated) -
שאני מרגישה ברוב הפעמים כאילו חזרתי לגיל 16/17. לפעמים בגלל שחוגגת ומתהוללת כמו ילדה, לפעמים כשנשבר הלב ובוכה ומייללת, ממש כמו בגיל 17. בסופו של דבר, נהנית להרגיש את כל הקצוות. כשטוב – אז הכי טוב שיכול להיות. כשרע – אז גם.
ביליתי אתמול בלילה באיסוף תמונות מאנשים ואירועים שעשו לי את השנה. יש עוד שלא מופיעים כאן, אבל קרובים לי ללב, ואחרים שפשוט גיליתי שאין לי תמונות איתם, אז סליחה אם פספסתי…
ובסוף – לכל המברכים פה על הקיר בפייסבוק, לחברים הקרובים פיזית כמו אלה הוירטואליים, אוהבת אתכם מאד, תודה גדולה על כל החום והאהבה!
שתהיה שנת 2013 לכולם ושנת ה-43 שלי לעצמי – שנה נהדרת!!
