מעברים חדים

זו המערבולת שמתחוללת אצלי בבטן.

לפני פחות משבוע, ביום רביעי בבוקר, עוד קמתי ב-6:30, ראיתי את הזריחה מעל הים בכרתים, צילמתי שלב אחרי שלב את השמש עולה, שיחקתי עם המצלמה והתאורה, לבדוק מה יכולה להפיק מהשמש המדהימה הזו (צירפתי שתי דוגמאות), חופש מושלם בשבילי. אחרי הצילומים יצאתי לריצת בוקר סביב המתחם של המלון בו שהינו, ולאחר מכן יום בריכות, ים, ספרים טובים ואוכל … תענוג צרוף.

ואז הגיעו חמישי בערב, ושישי בבוקר, והדיווחים מישראל.

בשישי בבוקר היתה השכמה ב-6 עם סמסים מהבית – אזעקות וטילים בגן יבנה.

ההבנה שתיכף צריך לחזור, יום ההתארגנות לחזרה הביתה בפתח, וצריך להחזיר לא רק אותנו, אלא גם 3 ילדים שחגגו ונהנו, מהחופש הגמור לתוך בית תחת אש, אזעקות וחרדות שכבר קצת שכחנו מהם בשנתיים האחרונות. מעבר באמת קיצוני.

האמת היא שכשאני כותבת עכשיו אני לא באמת יודעת לאן המצב הנוכחי ייקח אותנו. ברקע עוד שמענו עד אתמול בּוּמים מרחוק, ולא ידוע מי ומה ומה זה אומר לגבינו. מחזיקים אצבעות שהרגיעה המוסכמת תחזיק…

לא סתם מעבר – מעברים דרמטיים

המעבר שחוויתי לקח אותי לחשוב על מעברים דרמטיים כאלה, שמלווים אותנו בחיים, ועל הדרך שלנו להיערך לקראתם:

מחופש לעבודה/בית תחת איום טילים.

בכרתים עובדים חצי שנה, 7 ימים בשבוע, ועוברים לחצי שנה של כלום. אבטלה לחלק גדול מהתושבים.

נזכרתי בגיוס באינטל – במעברים מגיוס במאסות, עשרות ולפעמים מאות אנשים בחודש, ל Freeze בגיוסים, עצירה כמעט מוחלטת.

באמת במצב של מעברים דרמטיים, שינויים תכופים כאלו בסביבה החברתית, הבטחונית, העסקית, הדבר הכי קבוע כנראה הוא השינוי. החוכמה היא איך להיערך לקראתו מראש.

להתכונן לשינוי = ללמוד כל הזמן

בחופש קראתי את בספר מרתק שכתב Chet Holmes. הולמס מדבר בין השאר על ה- Learning Mindset , בתרגום חופשי – צורת חשיבה של למידה מתמדת, . הוא מספר שלפי ה- Harvard Business Review, רק 10% מהאוכלוסייה חושבת באופן קבוע על למידה, ו-90% יעשו זאת רק אם "יכריחו אותם", לדוגמא – במסגרת העבודה.

הוא נתן אנלוגיה מרתקת בעיניי – מה אם הרופא שאתם הולכים אליו, לא היה מחוייב להתעדכן בחדשות הרפואיות הנוגעות למצבכם, והוא נשאר מעודכן בידע שהיה זמין בזמן לימודיו לפני 20 שנה. הרי הייתם אומרים שהוא לא מקצועי, לא אחראי.

אותו דבר לדעתי רלוונטי גם במקצוע שלנו – בתחום הגיוס. (ורלוונטי כנראה בכל תחום)

ברגע שכל אחד מאיתנו לומד, מתעדכן, חוקר את העולמות החדשים ביותר, הם הופכים להיות זמינים ככלי עבודה ברגע שנצטרך לעשות בהם שימוש. כלומר, ככל שהידע שלי יהיה יותר עשיר, יכיל מגוון רעיונות לפתרונות שונים, הם יאפשרו לי לתת מענה בשינויים ובמעברים שיאתגרו אותי בהמשך.

בסביבה שמשתנה כל הזמן, אנחנו צריכים להכין "סל" של כלים, פתרונות ורעיונות שיהיו זמינים לנו במצב חדש. זה נכון גם כשהפתרון נראה לנו מסוכן, לא הגיוני או כזה שלא ניסו אותו בעבר. אני אומרת את זה, כי דיברתי לפני כשבועיים עם מגייסת שאמרה לי "כשהשתתפנו בהרצאה כללית שלכם ודיברתם על לינקדאין לפני 3 שנים, זה נראה לנו מוזר או לא ברור. לדעתי הקדמתם את זמנכם, היום ברור שזה כלי שחייבים להכיר ולשלוט בו".

האמת היא שלדעתי לחלוטין לא הקדמנו את זמננו. מי שהיה שם בזמן, מי שנחשף לכלים ועשה בהם שימוש ב-3 השנים האחרונות, חסך זמן וכסף יקרים, והיום הוא כבר במקרים רבים "מאסטר" בכלים הללו, מוביל את השוק ומצטיין בשימוש בהם בהשוואה לעמיתיו. אחרים, שחיכו, כדי לגלות האם לינקדאין הוא באמת כלי בעל ערך, היום צריכים לעשות מאמצים מאד גדולים כדי להשלים את הפערים שנפתחו בינם לבין המתחרים, במהלך 3 השנים הללו.

אחד המשפטים שנחקקו לי בספר אחר שקראתי השבוע (Tribes של סת' גודין) היה – "שינוי כמעט אף פעם לא נכשל בגלל שהוא מגיע מוקדם מדי. הוא כמעט תמיד נכשל כי הוא מגיע מאוחר מדי".

כולנו עומדים לקראת שינויים בסביבה העסקית שלנו, אם יש משהו שהשבוע האחרון מזכיר לנו טוב זה הוודאות של השינוי. לכן, אני מעודדת כל אחת ואחד מכם לזהות איפה אתם משקיעים זמן ללמוד, לקבל כלים חדשים ולהעשיר את עצמכם בתחום הגיוס. האתגרים רק ילכו ויגדלו ואסור לכם להתעורר מאוחר מדי. הזמן להיערך לשינוי הוא ממש – עכשיו.

אני משוחדת… אבל המקום הטוב ביותר לטעמי להיערך ל-2012 ולהבין את האתגרים מצד אחד והפתרונות מצד שני בתחום הגיוס, יהיה בכנס קהילת הגיוס ב 19-20 בספטמבר. אם כבר שריינת לך מקום – נהדר! ניפגש שם, ונלמד ביחד. (תבואו להגיד שלום באופן אישי. תמיד תמיד שמחה לקשר בין שמות הקוראים לבין הפנים והאדם. גם אם נפגשנו בעבר, תזכירו לי מי אתם… הסניליות המוקדמת, אתם יודעים…)

אם עוד לא שריינת מקום – חבל…