בת כמה חודשים, עם אמא - דרורה, ואיריס - אחותי הגדולה

בעוד קצת יותר משעתיים אני חוגגת 40

האמת היא שאני חוגגת 40 כבר שנה שלמה. בתור ילידת סוף דצמבר, כבר מינואר אני מרגישה שהגעתי לגיל העגול, שהחלפתי קידומת. החברים שלי חוגגים 40, אני מוזמנת למסיבות 40, יעקב "השיג אותי" וחגג לפני 9 חודשים (חגגנו יחד ברומא). האמת היא גם שבמשך כל השנה בדקתי עם עצמי האם כבר הגעתי למשבר. משבר גיל ה-40 כמובן. המסקנה היא, שכנראה היו משברונים קטנים בדרך, אבל באופן כללי – לגמרי חוגגת השנה.

באופן כללי, כששאלו אותי בעבר אם אני עוברת משבר, אם קשה לי עם הגיל שלי – תמיד אמרתי – לא. טוב לי. בכל שנה שעברה תמיד שמחתי עם ההישגים והדברים שהגעתי אליהם. הדבר האחרון בעולם שהייתי רוצה הוא לחזור עכשיו לקשיים שאני זוכרת בתיכון, בצבא או בלימודים באוניברסיטה. אולי הייתי צעירה יותר, או יפה יותר, אבל באמת – פשוט טוב לי היום, איפה שאני, עם מי שאני, איך שאני.

לא שאין לי דברים שרוצה לשנות בעצמי, או אחרים שרוצה להשיג. אבל מבחינתי – המבט הוא קדימה. לא געגועים/חרטות על העבר, על דברים שלא הספקתי או פיספסתי. לגמרי לא. משתדלת גם לחיות את חיי ככה שלא יהיו לי "חרטות" (במלעיל, בהגייה ירושלמית).

בסופשבוע האחרון חגגתי עם יעקב בצימר בראש פינה את חגיגות היומולדת. טיילנו, ראינו נוף, דיברנו הרבה, ובמידה רבה אפשר להגיד שהגעתי לסיכומים עם עצמי לקראת השנה החדשה, העשור החדש – בחיי ובכלל. טוב זו גם פריבילגיה של ילידי סוף דצמבר: החלטות יומולדת תמיד מתחברות ל- New Year's resolution. ההחלטות שלי עם עצמי לשנה החדשה.

מניסיון העבר, כששיתפתי אחרים בהחלטות שלי, זה עזר לי להגשים אותן, אז בחרתי לשתף כאן בבלוג, אחרי הרבה זמן שלא כתבתי בו, ואחרי שבעצם הפרדתי בין הבלוג שלי האישי לבלוג המקצועי בתוך האתר של HRD. אז בעצם זה הפוסט הראשון שלי בבלוג ה"מחודש" – על אמהוּת, עסקים ומה שביניהם. מהסתכלות על ההחלטות שלי לשנה החדשה, החיים שלי באמת נעים בין הצירים האלה. וגם מול הציר שלי – מול עצמי.

אז אחרי ההקדמות הארוכות: ההחלטות שלי לשנה החדשה – 2011, שנת ה-41 שלי:

• להקדיש יותר זמן לעזור לילדים שלי במקומות שמאתגרים אותם: כל אחד והמקומות שלו. כתיבה, ספורט, יצירתיות. התרגלתי יותר מדי לתת להם "להעסיק את עצמם", כי זה נוח, וכי זה מה שהם רוצים ואוהבים. אבל אני מרגישה שיש שם מקומות שהם צריכים אותי יותר ואני צריכה להרגיש שאני יותר איתם. לא בטוחה כמה הם יתנו לי להיות שם, אבל החלטתי השנה באמת לנסות.
• להיות פחות ביקורתית: זה לא חדש לי. עניין הביקורתיות שלי. מלווה אותי כנראה כל חיי. משהו תורשתי/במשפחה/שלי מעצמי. כנראה המשך קריאה »